שינויים מתרקמים? לא בטוח.
סוף השבוע האחרון סימן את היום שבו חוגגות מיליוני נשים ברחבי העולם את שנת המהפכה הנשית. נשים יצאו לרחובות כדי להיאבק בזוועות שונות שפוגעות בזכויותיהן, בהתנגשויות ובחזרה לשולחן בית המשפט של ההשפעות הפוגעות באוטונומיה שלהן. מדובר במגמה שמאפיינת את התקופה האחרונה, שבה מנהיגים חזקים כמו טראמפ, פוטין, שי ג’ינפינג, ארדואן ודוטרטה משקפים מעין חזרה לאחור, תוך כדי שהם מתעלמים מההישגים שהושגו עד כה ומרמסים את ההתקדמות שביצעו נשים והקהילה הנשית בכלל.
בתחום הפוליטי והחברתי, יש סימנים מעודדים לשינויים חיוביים. לראשונה בהיסטוריה של הפורום הכלכלי העולמי, הידוע בכינוי “ווילסן”, ישנה יושב ראשית, שבע נשים הובילו את האירוע במקום גברים בלבד. זהו שינוי מרענן שנותן תקווה לשקיפות, לגיוון ולהכללה, במיוחד לאחר שדיברו בשנים האחרונות על אחוז נמוך מאוד של נשים שהשתתפו בפורום – פחות מ־20 אחוז מהנוכחים. כניסת נשים לתפקידים מובילים אתיים ואירועים כאלה מעידה על מודעות גוברת לצורך בשינוי ובהשגת שוויון מגדרי בחברות בינלאומיות ובמוסדות עולמיים.
בתחום הקולנוע והאמנות, נרשמו תזוזות חדשות סביב ההפקות וההכרה ההוליוודית. יותר נשים ומיעוטים מצאו את מקומן במסגרת המועמדויות לפרסי האוסקר השנה. הזווית הזאת משקפת שינוי בגישה, שכרוכה בהכרה שכדאי ורווחי לספר סיפורים מגוונים, שיקפו את המציאות האנושית והחברתית כיום. ההשפעות של תעשיית הקולנוע הגיעו לידי ביטוי גם במודעות למעשים בלתי ראויים של ענקי התעשייה כמו וורנר-סי. נשים כמושבות במרכז המהפכה הזאת – בימאית כמו גרטה גרוויג או צלמת כמו רייצ’ל מוריסון הם דוגמה חיה לשינוי הרצוי, ומעודדים את התעשייה להתעורר ולשנות את המבנה השמרני שהיתה ידועה בו.
ועדיין, במקום אחר בעולם, סיפורים מעודדים פחות. לדוגמה, בכתבה שהתפרסמה ב”פייננשל טיימס”, היו תיאורים על מסיבת גברים בלבד בלונדון – “ארוחת הערב של מועדון הנשיאים”. באירוע זה, 360 גברים מעולם העסקים, הפיננסים, הפוליטיקה והבידור נפגשו כדי להשתתף במכרז על פריטים שיקנו להם מעמד של “אלפא” – תפקיד המייצג כוח והשפעה. בין הפריטים המוצעים היו ארוחות עם שר החוץ הבריטי, בוריס ג’ונסון, או טיולים עם מפורסמים וידוענים. חלק ניכר מהנשים במעמד זה היו סטודנטיות שעובדו בלבוש מינימלי, כשהן מונחות לשרת את תושבי הארוע בתלבושות מינימליות שתאמו לצורת העבודה. הפריטים שנמכרו במכרז כללו גם טיפולים אסתטיים ובילויים אינטימיים, והכספים שגוייסו הועברו לתרומות צדקה. זו דוגמה מובהקת לאופן שבו הפטריארכליות והתפיסות המסורתיות ממשיכות לשלוט במבנה החברתי ובעשייה התרבותית, תוך שמירה על מעמד שליטה וגיהינום חברתי לנשים מופלות.
התגובות לכך מציגות מצב שבו לגברים יש שליטה מוחלטת על מיזמים מרכזיים של כוח, הון והשפעה. יותר מכך, מקומות כמו מועדוני גברים במזרח לונדון, שעדיין פועלים על פי חוקים הפוסלים כניסה לנשים, משקפים את ההתנגדות לשינויים חברה. לעיתים, המקום היחיד שבו נשים יכולות להשתתף באירועים חברתיים הוא בהשתתפות בתור אורחות באירועים חברתיים של המועדון, אך ללא זכות השפעה אמיתית. הנתונים האנתרופולוגיים מצביעים על כך שבתרבויות שבהן הגישה למשאבים ולתרבות נשלטת בידיהם של הגברים, מצבן של הנשים בדרגות נמוכות יותר בהשוואה לאלו שבהן יש שוויון והכלה של מגדרים. ההיסטוריה מלמדת שהדינמיקה של כוח ומגדר, כאשר הם מקבילים להתנהגויות של סגרגציה מגדרית ושליטה גברית, יוצרת מציאות שבה הנשים הן תמיד בצד הנחות בחברה, וגם כיום – אם לא נשמור על שוויון, המצב לא ישתנה באופן חיובי.