מדוע חשוב לחקור את המיניות הנשית?

מדוע חשוב לחקור את המיניות הנשית בתקופה שבה רוב האנשים מרגישים שהם “לא בינאריים”? התשובה הקצרה היא בשל ההיסטוריה הארוכה של דיכוי, השמדה, עיוות והפקת רווחים משימור המיניות הנשית. היסטוריית ההטיה והדישון של נושאים הקשורים במיניות נשית כוללת אירועים, פרקטיקות וגישות שמטרתן להפוך את המיניות הנשית לבעיה ציבורית, להשטיח ולסכן נשים עצמן.

היסטוריה של פגיעה במיניות נשית

במהלך השנים, נשים עברו חוויות טראומטיות שהותירו אותן עם צלקות נפשיות ופיזיות. לדוגמה, בשנת 1918, נערה צעירה בשם חוותה חווית הפחד והפגיעה כששוטר מצא אותה ברחוב והורה לה לעבור בדיקה רפואית מיידית. זו הייתה בדיקה גינקולוגית ראשונה בחייה, שלא הייתה מתאימה וגרמה לה לחבור, דימום ולאי נוחות רבה. היא לא הייתה במגע מיני עם אף גבר, ולכן ההאשמה של רופא כי חלתה בגונוריאה נראתה לה כהאשמה בלתי מוצדקת. היא הייתה כלואה מאוחר יותר בבית חולים למחלות פסיכיאטריות, והחוויות שלה משקפות את השימוש באלימות גופנית ונפשית כנגד נשים והכפפתן למגבלות של הממסד הרפואי.

תעמולה והרגולציה של מגדר בזמן מלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה, ממשלות רבות עשו שימוש בפרסומות ותמונות כדי להציג נשים ‘קלות דעת’ כאיום על הביטחון הלאומי. דוגמאות לתמונות שהופצו כוללות פוסטרים שהציגו נשים כמסוכנות, כביכול מאיימות על ערכי המוסר והבטחון החברתי דרך ההשוואה לירה טעונה. תעמולה זו הייתה חלק מ’תוכנית אמריקאית’ שנועדה ל’שיפור ההיגיינה החברתית’, אך למעשה היא יצרה מנגנוני דיכוי שמבוססים על חשד, חשיבה סטריאוטיפית והכפפה של נשים תחת הקטגוריה של סיכון ציבורי מובנה.

דיכוי נשים במערכת הבריאות ובחברה

בריאות נשים הופכת להיות שדה שנשלט על ידי מנגנוני קונטרול ושליטה. לדוגמה, בחוף המזרחי, ראינו מקרה שבו אישה שהגיעה להתייעצות בטיפול חירום נעשקה כמי שיש לה מחלת נפש, בעקבות היסטוריית מגע מיני שהשפיעה על אופי האבחון שלה. רופאים גברים, שהיו מומחים לכאורה, קבעו את ההיסטוריה המיניים שלה כמקור לבעיות הרגשיות שלה, והדבר הוביל להטפה ולהפצה של סטיגמות מגדריות ולדיכוי המיניות הנשית בהקשרים רפואיים ומשפטיים. חוקים כמו אלו שנחקקו באירועים האחרונים באזורים מסוימים בארה”ב א attempt לכפות על נשים את ההחלטות שלהן בנוגע להיריון, מתוך מטרה לשלוט על המיניות והפוריות שלהן, חיזוק של מעגלי שליטה ושלטון של המדינה על גופן של נשים.

היסטוריה של דעות קדומות והכחשה על נשים צבעוניות

בעבר, אונס נשים עבדים שימש כתירוץ שמרני ומושחת לחיזוק סטיגמות על המיניות הלא נשלטת של נשים שחורות, שהוצגו כנוטות לזנות ופטיש מתוך “תיאוריה גזעית” שלפיה אותן נשים הן סיכון בריאותי וחברתית לכלל החברה. תעמולה זו חיזקה את המגמות של דיכוי והכחדה של מנגנוני זכויות של נשים שחורות, והעבירה אותן לסוג של נושאות מחלה, תוך חבלה בהכרה שלהן כבני אדם בעלי זכויות שוויוניות.

השפעות תרבותיות וחברתיות על תפיסת המיניות הנשית

בתקופות מאוחרות יותר, חוקרות כמו בל הוקס, פטרישיה היל קולינס ומירי מילר יאנג חקרו כיצד מונחיותיות ותרבותיות שימשו ככלי לשימור סטטוס קוו והגבלת חופש המיניות של נשים שחורות בפרט. במחקריה, היא מצביעה על כך שבתחום זנות, פנטזיות וכפיית תעשיות הפורנוגרפיה, גופיהן של נשים שחורות מופשטות באופן אקסוטי ומסחרי, והן מרוויחות הרבה פחות מבעבר ונתונות לתנאים נמוכים יותר. בכך, מתעוררת שאלה כיצד החברה מצליחה לשלב בין רצון צריכה תאוותנית והנאה לבין דחייה ומיאוס כלפי אותן נשים וצורות המיניות שלהן.

שאלות על חינוך, חברה ומוסר

מדוע החברה רואה במיניות הנשית איום כה גדול? מהו הפער בין ההליכים לבקרת המיניות הזו לבין ההבנות המודרניות על חופש ומשמעות מינית? למה נשים שמביעות תאווה עצמית נחשבות למפלצות, ומקבלות אבחנות פסיכיאטריות שמבוססות על חוסר הבנה ומדירות שוויון?

מדוע חקר המיניות הנשית חיוני לשינוי חברתי

אני בוחרת לחקור ולכתוב על המיניות הנשית כדי להאיר את ההיסטוריה הארוכה של הכפפה, דיכוי, ושימוש מניפולטיבי במיניות של נשים, ובעיקר כדי לשנות את המצב. המודעות והביקורת על המוסכמות הישנות, יחד עם המאבקים לשוויון ולחופש, הן חלק בלתי נפרד מהניסיון לקדם חברה מקבלת, חופשית ומוסרית יותר, בה נשים יכולות לחוש חופשיות לבטא ולחיות את המיניות שלהן ללא חשש מהשפלה, השמצה או אלימות.